עידן סבח —
הלשון בחוץ
צילום בשבילי מתחיל הרבה לפני הקליק. הוא מתחיל במפגש עם אנשים, בשיחה הקטנה, בצחוק שנפתח פתאום, באנרגיה שמאפשרת למישהו להשתחרר לרגע ולהיות בדיוק מי שהוא. הלשון בחוץ היא אולי סימן ההיכר שלי, אבל האמת היא שהיא מסמלת הרבה מעבר לשטות רגעית — היא מזכירה לי לא לקחת את החיים יותר מדי ברצינות, לחפש את השמחה, ולהוציא אנשים מהשגרה שלהם לרגעים שהם לא היו יוצרים לבד. אני מצלם חתונות, משפחות, בריתות, בר/בת מצווה, אירועי חברה והפקות, אבל בסוף — אני לא באמת מצלם "אירועים". אני מצלם אנשים. את הרגע שלא תכננתם, את הפרצוף שלא ידעתם שעשיתם, את החיבוק הקטן בצד, את הצחוק שהתפוצץ משום מקום, ואת השטות הזאת שאחרי שלוש שנים תפתחו את התמונה ותגידו: "אין מצב שזה קרה". המטרה שלי היא לא רק שתישאר לכם תמונה יפה, אלא שתישאר לכם חוויה. כזאת שמרגישים בה את האנשים, את האופי, את השיגעון הקטן של כל משפחה וכל אירוע. כי בסוף, התמונות הכי טובות הן לא רק אלה שנראות טוב — הן אלה שמספרות חוויה. חוויה שתדברו עליה, תצחקו ממנה, ותיזכרו בה בכל פעם שתפגשו שוב את היצירה שיצרנו יחד. וזו אולי הזכייה הכי גדולה שלי בצילום: להבין שמה שאני הכי אוהב באמת זה אנשים — להכיר אותם, לשמח אותם, וליצור איתם רגעים שממשיכים לחיות הרבה אחרי שהאירוע נגמר.
